בשורה משמחת: לפני שבוע בערך העליתי בעמוד הפייסבוק של הבלוג תמונה של מישהי עם איילינר לתפארת, והבעתי את קנאתי בפומבי לנשים שיודעות למרוח איילינר כמו שצריך. החלטתי לקחת על עצמי את המשימה וללמוד את העניין, ובמקרה רצה הגורל ונחת בידיי האיילינר המיוחל. הוא של לוריאל פריז, עולה 95 ש"ח בפארמים, וכל מה שטוב בו זה המיכל המושלם – הוא ארוך כמו טוש אמיתי, בעובי הנכון, והמכחול שלו גאוני – קשה, לא מתקפל ומתעקם על האזור העקום של העפעף גם ככה, דקיק, ומאוד יציב. שתי דקות ויש לי איילינר. בריז'יט ברדו, זוזי אחורה ותאכלי אבק. סתם, עוד לא, אבל אני עובדת על זה. למי שאוהבת איילינר וחוששת שכל הסיפור יקח לה 10 שעות ואלפי מקלוני אוזניים מרוחים – אני ממליצה בחום על האיילינר הזה.
רק חבל: שעדיין אף אחד לא המציא את הדרך להניח את הריסים על שולחן האיפור לדקה, רק כדי למרוח איילינר כמו שצריך בלי שהקרציות האלה ייכנסו בכל חור. לא מתלוננת על הריסים שלי, אוהבת אותם אחד-אחד, אבל באמת, רק לדקה.
יש לי חשק עצום לכתוב על משהו לבן. כן, אני עדיין כותבת, עם עט ומחברת, בעיקר כי אין לי ברירה, בעיקר בראיונות ופרזנטציות. הסטודנטית החרשנית שבי מתעוררת בשניות, ואני יכולה לכתוב כמו חרטומי מצריים בקצב דיבור, ואפילו להבין מה כתבתי אחר כך, בבית, מול המחשב. עד עכשיו, במשך שנים רבות, מילאתי מחברות שחורות צפופות של מולסקין. לעת זקנה, בא לי משהו לבן. עברתי את הגיל או שעדיין מותר? יומן לבן של מולסקין ל-2014. ידיי קלות מאוד על לחיצה על התמונה במקרה הזה:
במקרה ולא, אסתפק במחברת לבנה חלקה. כזאת:
הלאק הלבן המושלם. מסתבר שזה הטרנד הכי חזק בציפורניים הקיץ – לאק לבן. האתר Fashionista אסף את כל הלאקים הלבנים הכי שווים למצגת אחת. לא יודעת, קשה לי עם לבן טיפקסי מדי, ואני תקועה כבר שבועות רבים בין Funny Bunny של OPI ובין Frenzy של שאנל. ממש שעמום המחץ, סקאלת הצבעים שבין בז'-אפרפר לבין לבן חלבי, אבל שיהיה. המצגת של Fashionista – כאן.
אני מתקשה לסגור טאב אחד בדפדפן שלי כבר יותר מדי זמן, ועוד יותר מתקשה להפסיק לבהות בתמונות שם. מדובר בתיקים של מותג בשם Building Blocks. כתבת אביזרים אנוכי בהארץ, ראיתי ואני רואה הכל מהכל, אבל היי, כאלה עוד לא ראיתי. כל מה שאני רוצה ועוד מתיקים יש למותג הזה. אין לי האומץ לברר מחירים, אז בבקשה אל תגלו לי. אני רק אניח את הלינק לטאב הזה פה, ואעתיק תמונה אחת ודי.
לבושם המיוחל של רפטו קוראים, בשלמות רבה, Eau De Dance. שמישהו יביא אותו לארץ, ומיד. המותג, העיצוב, השם והציפייה ייצרו, בהכרח, בושם מושלם. ככה הוא נראה –
לא רק בכלל, הוידאו החדש של פיליפ לים. עוד יותר טובים, המגפונים והתיקים. הוא אלוף. הביאו את הסתיו הנה, בבקשה:
לאב יו
הילה אוחיון
סטייליסימה
