לצורך קריאת פוסט זה, נדרשת פעילות גופנית זעירה. צריך לקרוא אותו בנשימה אחת, ואז מהר-מהר לעצום עיניים ולדמיין את כל מה שכתבתי כאן.
לטום פורד, גבר חלומותיי מהאגדות, יש בושם חדש. הבשמים של טום פורד לא דומים לשום בושם שמכירים מקודם, ופונים לנישה מאוד ספציפית של נשים, המכונות "מבינות עניין" או "מתקדמות". זה נשמע מתנשא כמו טום פורד בעצמו בערך (מותר לו, מגיע לו וכו'), אבל זה מסתדר בהיגיון כשמריחים יותר מבושם אחד שלו. הדרך הקיצונית אך המובנת ביותר להציג את הטעם הספציפי שלו לדעתי, היא להגיד שמי שאוהבת בשמים כמו White Mask של בודי שופ או Angel של מוגלר לעולם לא תאהב בשמים של טום פורד. זה נכון כמו להגיד שמי שאוהבת ריחות מתוקים כמו סוכריות לא תאהב תווי בישום כמו פצ'ולי או יסמין, וזה חיתוך די כוללני וגס אבל נכון במקרה הזה.
הבושם החדש של טום פורד נקרא Sahara Noir (נראה כמו בלינק שמתחת לשם). לפני שאני מגיעה לניסיון לתאר את הריח שלו, אי אפשר שלא לעצור ולהתלהב מהבקבוק והעיצוב. מדובר בבקבוק מלבני עם קצוות מעוגלים, בצבע זהב אדמדם, חרוט פסים דקיקים לאורך שמזכירים שמלת ערב בלתי נשכחת מפליסה נשפך. יפהפה. על צוואר הבקבוק שרשרת דקיקה מזהב עם תגית קטנה עליה מוטבעות ראשי התיבות של טום פורד, ומכסה הבקבוק נראה כמו המשך צווארון שמלת הפליסה. בלשון המעטה אפשר לומר, כי בקבוק כזה לא שמים בארון הבגדים יחד עם שאר הבשמים בחושך. זה פיס מרכזי לשולחן בסלון, בערך.
הריח של הבושם הוא, כאמור, לא משהו שהרחתי קודם. בשניה הראשונה של ההתזה הוא חזק, משתלט ודומיננטי מאוד על העור, אך כבר מההרחה הראשונה זה ברור שמשהו טוב יותר מזה (!) עומד לקרות ובקרוב. חמש דקות אחר כך הוא מריח כמו גן עדן של תבלינים חושניים, לא פחות. הוא לא זז מהעור ועמיד מאוד, וקשה להתאפק מלהריח את עצמי שוב ושוב כל כמה דקות. קלישאה כמו משכר חושים תהיה נכונה כאן כמו שמעולם לא היתה נכונה קודם לכן.
זה כבר דיי ברור שאני מאוהבת בו, קשות, נכון?
לא רק בטום פורד. גם בבושם שלו.
מה יש בו: מלא דברים שאין בהרבה בשמים. לבונה, קלמוס ירדני, תמצית תפוז מריר, ברוש לבנטיני, קינמון, תמצית פפירוס, יסמין, תמצית שעוות דבורים, ענבר,ארז, אפרסמון ועוד.
איפה אפשר להריח ולקנות: ברשת אפריל.
מחיר: 680 ש"ח ל-50 מ"ל של חלום. באמת.
אגב, אני מתה על פצ'ולי.
הילה אוחיון
סטייליסימה
