שלושה לוקים מפינטרסט שלא יוצאים לי מהראש ושיר אחד. בוקר טוב –
איך להשיג? החולצה הכי דומה לזאת שיש לי היא חולצה מדגם Boy של ג׳יי קרו, שלמדתי עליה מעמנואל אלט, שאמרה פעם באיזשהו ראיון שיש לה כאלה. הגעתי לאמריקה, ראיתי מה טוב, לקחתי.
מכנסיים שחורים עם כיסים של קופיקו בגזרה ישרה? הכי דומים שיש לי הם מהקולקציה שעיצב עברי לידר לקסטרו מן.
הקפה? מתחת לבית, או הכי קרוב שאפשר.
השמש? זורחת כבר בפול גז יומיים לפחות.
איך להשיג? חולצה לבנה מכופתרת ענקית, של אבא או של הבעל, שגם הוא בעצמו לא יודע למה קנה חולצה גדולה כל כך. אה, בעצם כי הצווארון שלה כל כך יפה. זאת הסיבה.
אותו דבר לגבי הג׳ינס, רק לתפוס אותו עם חגורה שלא יפול מהמותניים.
הנעליים? Use your imagination. ויתרתי.
סתם, כל הקטע בתמונה הזאת בעיניי הוא שלא משנה שמה שהדוגמנית הזאת לובשת כאן, ועד כמה הבגדים לא במידות שלה, היא עדיין יפהפייה. בלתי נשכחת.
איך להשיג? חולצה מכופתרת לבנה מבד נוזלי ולא מכותנה. במנגו, זארה ושות׳ יש המון כאלה. מכנסיים לבנים בגזרה גבוהה ולא צמודים – רכשתי כאלה במנגו לפני החג ב-200 ש״ח, ויש לי הרגשה שאלך איתם בלי סוף הקיץ. הם נהדרים. הנעליים? גם עליהם ויתרתי הפעם.
ושיר. של לנה. שלא זז לי מהראש. נורא.
יום נעים. בסוף שלו יתחיל כאן סופשבוע. שוב.
:-)
הילה אוחיון
סטייליסימה
