העור מגרד? זה האביב

כמעט כל מי שאני מכירה היה חולה השבוע. כן, דווקא בחג. וירוס בטן השבית חצי מדינה ל-24 שעות, וכל השאר מתעטשים ומשתעלים. המכנה המשותף לרובם הוא הגירודים. זאת העונה המציקה הזאת, שלא משנה כמה קרם גוף נמרח וכמה קרם ידיים נחדש, זה לא יעזור. עור הגוף יבש ומגרד, ועוד לא התחלתי לדבר בכלל על אלרגיות.
היובש הזה שולט בי רוב השנה, כי זה סוג העור שקיבלתי. יבש. בעונות המעבר זה מתגבר, אבל עם השנים המצאתי שיטה שעוזרת לי מאוד, בכל פעם ל-12 שעות בערך.
ככה זה עובד:

1. במקלחת, אחרי שלב הסבון הנוזלי, אני לוקחת כמה טיפות של בלנאום הרמל, שזה מן נוזל תחליבי של תינוקות, ומורחת על העור הרטוב. אם אין זמן לגם סבון וגם בלנאום, אפשר לערבב אותם יחד. בלנאום זה תחליב מנקה לעור, שעושה את אותה הפעולה כמו סבון, רק בלי להקציף ולייבש את העור. הוא מיועד לתינוקות, אבל לא רק. אפשר להשיג אותו בבתי מרקחת ובסופר פארם, גם כן באזור בית המרקחת.

2. אחרי שסוגרים את הברז, ולפני שמתנגבים, אני ממלאת את כף היד שלי בשמן גוף ומורחת. ככה, על העור הרטוב. אחרי זה רק סופגת את העור עם המגבת, לא משפשפת, ויוצאת החוצה. זה לא נגמר!

להמשיך לקרוא

Pin It
פורסם בקטגוריה טיפוח הגוף | עם התגים , , , , , | להגיב

שני בר, קיץ 2013

ביקורת הקולקציה שלי על הנעליים של שני בר לקיץ 2013 פורסמה הבוקר בגלריה, הארץ, בלינק הזה.
מעבר לעובדה שאני חושבת ששני בר היא מעצבת מדהימה, איכותית מאין כמוה בארץ ובחורה מקסימה עם ובלי קשר לעיצוב ונעליים, אני חושבת שלהבדיל מאיפור, שקודם המלצתי ללכת לנסות לפני שמסתכלים על איך הסומק/ליפסטיק/צללית וכו' יושבים על הדוגמנית בפרסומת, כדאי מאוד להציץ דווקא בצילומי הקטלוג קודם.
אני אסביר למה.
נעליים, חוץ מזה שהן קדושות וכולנו אוהבים אותן עד עמקי נשמתנו מכל הסיבות הברורות, הן עניין מאוד טריקי. יש נעליים שיכולות להיראות נפלא על המדף וממש אחרת על כל כף רגל ורגל. כי אין מה לעשות, ולא קיבלנו איבר אחד בגוף שדומה לזה של חברה או אפילו של אמא, ומאוד קשה לדמיין לפעמים איך נעל תיראה לפני שרואים אותה על הרגל.
כשאני מגיעה לחנות של שני בר, מדי עונה, לפרזנטציה, אני קצת משגעת אותה. אין ברירה ואין מנוס, לשני בר יש את כף הרגל המושלמת ביותר בארץ. כל נעל שהיא מודדת עליה פתאום נראית כמו מיליון דולר, אם היא לא נראתה ככה כבר קודם על המדף. היא לא מתעצלת ומודדת לי דגם אחרי דגם, ואני מתעלפת לי בכסא מנחת. תמיד כשאנחנו נפגשות, במפגש הדו-שנתי הזה, אני מגיעה מוקדם בבוקר או מאוחר בערב, והלקוחות מיד מנסות לחטוף את הנעליים החדשות, שבכלל עוד לא הגיעו מהייצור ואלה רק סאמפלים שהגיעו באותה שעה בשבילי.

להמשיך לקרוא

Pin It
פורסם בקטגוריה נעליים | עם התגים , , , | להגיב

ליפסטיקים לאביב: הגיע הזמן להתחדש

קולקציות האיפור לאביב/קיץ 2013 מגיעות בזו אחר זו לרשתות הפארמים ולחנויות בימים אלה ממש. לא באותו קצב אמנם, וזה רק מינוס קטן אחד של המקום בו אנחנו חיים: הקולקציות יצאו ממדינות הולדתן זה מכבר, אבל כשהן מגיעות הנה, הן נתקעות שבועות ארוכים במכס ובתור לאישורים ממשרד הבריאות. נו, ככה זה פה. אבל לא נורא.
עד כה, הצצתי על לא מעט מראות איפור חדשים לעונה הקרובה, והתמונות והמוצרים נראים, תמיד, הכי טוב שיש. הבעיה היא שמה לעשות, במציאות זה אף פעם לא אותו הדבר. אין כמו לגשת לסטנד בסופר פארם ופשוט לשחק עם הצבעים, למדוד, לנסות ולראות מה מתאים יותר ומה פחות. אין דרך להתחמק מזה כשמדובר במוצרים צבעוניים, ואני לא ממליצה לאף אחת לקנות ליפסטיק בלי לנסות, גם אם הדוגמנית ממש דומה לך ויש לכן בול את אותם הצבעים. במוצרים כמו איילינר או עפרון שחור לעיניים אפשר לקנות בלי להתנסות, וגם זה רק אם את יודעת שאת לא רגישה למרכיבים של המוצר. בקיצור – לכי לנסות, זה גם כיף גדול.
הסטנדים האלה בפארמים הם הג'ימבורי שלי בגיל 33. לא רק לילדים מותר לעשות חיים, ואיפור זה לגמרי הצעצועים שלי. בניסיון לצמצם את המבחר הענק בחנויות לשני ליפסטיקים שאני ממש אוהבת ומתאימים ליום-יום, הגעתי לשניים סוף-סוף. זאת לא היתה עבודה קלה, יש לציין, אך מהנה מאוד. זה לא אומר שאת שאר הליפסטיקים אני זונחת, כי מי אמר שאי אפשר ללכת על אדום אמיתי בערב או אפילו ביום רק בגלל שהאביב הגיע? כאמור בפוסט הקודם, בתחום הזה, אם יש חוקים אז אפשר גם לשבור אותם לפעמים.

להמשיך לקרוא

Pin It
פורסם בקטגוריה איפור | עם התגים , , , , , | להגיב

דילמת התיק: גדול או קטן? או בלי בכלל?

לא פעם עוצרים אותי, סליחה, עוצרות אותי, נשים וחברות וחברות של חברות ברחוב או באירועים ושואלות בפליאה: "איפה התיק שלך?" ואני מודה שפשוט אין לי. אל תתבלבלו, יש לי מיליון תיקים, בכל הגדלים והצורות, ושמתאימים לכל אירוע או לוק בארון שלי. אני מאוד אוהבת תיקים. אני פחות אוהבת לקחת אותם, זה הכל. ביום-יום לרוב אין לי ברירה. אני צריכה המון דברים איתי במשך היום, אז אני סוחבת, כמו כולם, תיק גדול על הכתף. בערב זה כבר סיפור אחר, ואני אעשה כל מאמץ שלא לקחת תיק.

איך עושים את זה? זה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית לאישה ממוצעת. איפה לשים את הארנק, הסלולרי, המפתחות, הליפסטיק, הפודרה, המסטיקים ומה לא. אז זהו, שיש איפה. תמיד יש איפה :-)

אני עושה ככה: את המפתח של הבית מבודדת מהצרור האימתני ודוחפת בכיס הקטן של הג'ינס. שטר של כסף בתוספת כרטיס אשראי, על כל צרה שלא תהיה, נכנסים בכיס הגדול יותר. את האייפון אני מבודדת מהקייס שלו, ושמה בכיס של הז'קט או ביד (אובססיה נוראית. אני יודעת. אבל לא יכולה להפריד אותו מהיד שלי. בטיפול) ואת הליפסטיק באותו כיס. זה כל מה שאני צריכה כדי לצאת בערב מהבית. אם תעצרו לחשוב על זה רגע תגלו, שגם אתן לא צריכות יותר באמת. אני קצת יותר נחמדה אל תיקים כשזה מגיע לימים שאני לא חייבת בהם תיק גדול. מאז שמותגי התיקים הבינו שהגיע הזמן להגדיל את תיקי הקלאץ' עד כמה שאפשר, אני שמחה מאוד, וכבר לא חייבת תיק עם כתפיות ומראה רציני מדי. יש אינספור תיקי קלאץ' גדולים שיכולים לשמש כל אחת גם במהלך היום. ואם מישהי כאן מרימה גבה ושואלת את עצמה – מה פתאום תיק קלאץ' בשעות היום, זה תיק של ערב – אז הנה הכיף הכי גדול באופנה – לשבור את החוקים. באופן אישי אני חושבת שזאת מצווה אמיתית :-) את שבירת החוק הזה למדתי מקרין רויטפלד, עורכת ווג הצרפתי לשעבר. היא, למשל, לא תיתפס עם תיק כמעט לעולם. לדבריה, את כל מה שהיא לא יכולה להחזיק ביד היא תיתן לגבר שאיתה שישים בכיסים שלו. אגב, היא כמעט תמיד צודקת.

stella-carine-main_2309021a

להמשיך לקרוא

Pin It
פורסם בקטגוריה אופנה, תיקים | עם התגים , , , , , | להגיב

מניקור בחמש דקות

Angelo Galasso1

(תמונה: יח"צ אסי בישראל)

איכשהו הגיע יום ראשון בלילה (אפילו לא ערב יותר) ובין לסגור את כל העניינים בעבודה לפני החג כדי לצאת ליומיים של שקט, ים של אוכל ומשפחה, לבין לרוץ לקנות עוד כמה מתנות, אני לאט-לאט מפנימה את העובדה שלא ייצא לי לקפוץ לעשות מניקור ולא יהיו לי ציפורניים מתוקתקות באדום מבריק בערב החג. מבאס, ולא מתאים לי, אבל זאת המציאות וכדאי שאפנים אותה מהר.
כשזה קורה, וזה לא אירוע נדיר, אני שולפת את ערכת המניקור בחמש דקות שלי. זה לא באמת מניקור, אבל זה גם המקום לספר שאני אף פעם לא עושה מניקור מלא, גם לא כשאני הולכת למקום מקצועי. למה? כי אני ממש שונאת כשגוזרים לי את העור. זה גדל מכוער וקוצני, וזה ממש לא הכרחי בעיניי. אני מרשה "לדחוף" מעט את העור שקרוב לשורש הציפורן (מהנקודה שהיא גדלה) אבל לא יותר. חוץ מזה – שיוף ולאק, ודי.

להמשיך לקרוא

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...
Pin It
פורסם בקטגוריה טיפוח הגוף, ציפורניים | עם התגים , , , , | 6 תגובות