Perfume Romance

סיפורי בשמים הם מהסיפורים האהובים עלי. סיפורי בשמי נישה הם מהסיפורים האהובים עלי ביותר. ההבדל בין השניים הוא שבשמים ״מן השורה״ (אני רוצה להאמין שאין כאלה באמת אבל נו, יש) לא מצריכים בהכרח סיפור אמיתי או נוסטלגיה מקדימה. בשמי נישה, או בשמי בוטיק, באים בדרך כלל מסיפור מקדים מבוסס. כשיוצא לי להיתקל בסיפור ממש טוב, אני יודעת שהבושם שיגיע בעקבות הסיפור יהיה, בהכרח כמעט, מעולה. שלושה בשמים ריגשו אותי ממש לאחרונה, כל אחד מסיבותיו שלו. זה לא קורה עם קרמים, זה בטח שלא קורה עם ליפסטיקים :) אז הנה הם:

לפני כחודש הגיעו לארץ, ולא לראשונה, הזוג מיקאלף. הם נפגשו בצרפת ב-1992, כששניהם היו נשואים לאחרים. כמו בסרטים, הם התאהבו והחליטו להתחתן. למרטין המדהימה ביופייה (באמת) היה סלון יופי, וג׳ופרי היה בנקאי. הם החליטו יחד להקים מותג בשמי נישה על שמם – Micallef. עוד לפני שמרטין סגרה את סלון היופי שלה, בילה ג׳ופרי שישה חודשים בגראס, בירת הבישום העולמית בצרפת, התאהב בתחום ולמד אותו. מרטין מכרה אז את הסלון, ג׳ופרי מכר את העסק שלו לייעוץ פיננסי, ויחד הקימו את מותג הבישום הנושא את שמם.הם החליטו להתמקד בבישום המכיל מרכיבים טבעיים, וכך לבדל את עצמם מבלי להיכנס הישר לתחרות מול ענקי הבישום העולמי, כמו שאנל, דיור ואחרים. מרטין פיסלה וציירה את הבקבוקים, שיבצה אותם באבני סוורובסקי והגתה אותם, ולמעשה אחראית על כל הפן הקריאייטיבי של המותג. ג׳ופרי עסק בתהליך ייצור הבשמים, ובענייני הניהול כמובן.
כשהיו להם כ-30 בקבוקי בושם ראשוהנים מוכנים, ג׳ופרי לקח אותם ויצא להציע אותם מחנות בישום אחת לאחרת. אחת החנויות האהובות עליו, בה נהג לקנות לעצמו בשמים, נמצאת בקאן, והוא חלם שהבשמים יימכרו גם בה. המוכרת, שהכירה את ג׳ופרי כלקוח, הסכימה למקם כמה בקבוקים על המדף לניסיון, ולא הבטיחה הבטחות גדולות. אלה אזלו במהרה, היא מהירה להזמין עוד ועוד, ומשם כבר התרחבו למדינות נוספות באירופה, וכיום הם מוכרים את הבשמים ב-70 מדינות וב-900 חנויות ברחבי העולם. יש להם 40 עובדים במותג.

התו המשותף לרוב הבשמים של המותג הוא כמובן האוד – Oud – התו העצי המעושן שכל כך מזוהה עם בשמי בוטיק צרפתיים (ובאופן אישי אני מתה עליו). כתעודה לאיכות, הזוג מיקאלף מבטיח לי בפגישתנו בחנות ״אינדיבידואל״ לבישום-נישה בנווה צדק, שהייצור של הבשמים של מיקאלף יישאר לנצח בגראס, ויהי מה. את הבושם הראשון שייצרו, מספרת מרטין בהתרגשות, יצר עבורה ג׳ופרי כשרצה לעצב בושם רק עבורה באהבה. שמו Ananda והוא מריח כמו זר פרחים לבן וטרי.

המותג מייצר סדרות של קולקציות קפסולה, חלקן בשיתוף עם אמנםי מתחומים שונים, עמם אוהבת מרטין לעבוד במיוחד. הבקבוקים מושקעים עד לדיטייל האחרון, והבשמים נשיים כפי שהם פרשיים, לא מכבידים אך נוכחים, וכל סדרה מעוצבת בסגנון שונה לחלוטןי מקודמתה, כך שקל להבחין ביניהם. היה קשה לבחור את הטוב מכולם בין הבשמים הרבים, ולבסוף הצלחתי: בחרתי בבושם שנקרא Delice והוא דווקא מהסדרה החדשה ביותר. הוא מגיע בבקבוק שחור שנחרט במשרבייה, ובנוי מבסיסי של אוד ווניל, תווים עליוניים של תפוז, אגוז מוסקט ודפנה, תווים אמצעיים של שזיף, קינמון וורד. הוא, ועוד בשמים מדהימים שכל כך כיף להחזיק ביד ולהריח אותם ומהם, ניתנים להשגה בשבזי בנווה צדק, בחנות הבישום היפהפייה ״אינדיבידואל״. דליס עולה 950 ש״ח.

התמזל מזלי וזכיתי: מרטין הסכימה לאייר ולחתום את שמי על הבקבוק. תראו כמה מוכשרת היא:

* * * * *

הבושם החדש של קלואה נקרא Nomade, והוא נולד לא מזמן, עם הפנים לאביב, ועם ריח של פריחה לא מוכרת, מעט חמצמצה ומאוד מתובלת. לאוהבות הקלואה הקלאסי, שכבר שאלו אותי באינסטגרם ובעמוד הפייסבוק – אם אתן מכורות לקלאסי זה לא אומר שבהכרח תאהבו את החדש. הוא שונה, אך מאותה משפחה: נשי, עמיד, פרחוני ומזכיר שמלות משי מתנפנפות, אבל אחרת. עוד לא יצא לי להיתקל בבושם של קלואה שלא אהבתי וכולם היו והינם חברים טובים עם מקום של כבוד על השידה, אך כולם שונים זה מזה וחובת ההרחה והניסוי המוקדם הוא עליכן.
חוץ מזה, יש לו בקבוק יפהפה עם סרט עדין בוורוד בהיר, והבושם עצמו בצבע שמפניה עמוקה ומרעננת, בול בדרך הנכונה לקיץ – דרך האביב. שלא יתפרש מדבריי לרגע שהוא פרשי או קליל – הוא לא, הוא קלואה – אבל הוא בדיוק כאן ועכשיו.

50 מ״ל – 469 ש״ח
75 מ״ל – 569 ש״ח.

* * * * *

למיטיבות לכת: הבושם Laskarina של מותג בשמי הנישה Frapin הוא לא לכל אחת. מי שהחליטה שאני המתאימה לו מכירה אותי לא רע ויודעת, שהאף שלי פתוח גם ללא מוכרים, למיוחדים, למה שלא דומה לשום בושם אחר, לאלה שיש להם נוכחות חזקה יותר מלכל גורם אנושי וישתלטו על כל המהות שלי וכו׳. מותג הבישום הצרפתי פראפין קיים כבר מ-1270, כן כן, והוא בבעלות משפחתית מאז. המשפחה הזאת, על כל דורותיה, מייצרת גם קוניאק, וזה מובן לחלוטין מהרגע שמחזיקים ביד בקבוק בושם שלהם – הזכוכית כבדה ויוקרתית, ומזכירה בקבוק פלאסק מעוצב שמפתה מאוד ללגום ממנו לגימה חריפה וריחנית. גם הריח של Laskarina, על שם לסקרינה בובולינה, לוחמת העצמאות היוונית מהמאה ה-19, מכיל תווים של קוניאק, אך זהו הבושם הראשון למותג שנחשב לנשי בהגדרתו. רוב האחרים נושאים בגאון תווים גבריים חזקים, ואילו זה מכיל תווים של אגסים, ברגמוט, פלפל, איריס, ורדים, אשכולית ותפוז. התוצאה חריפה ומהפנטת, דומיננטית ולא מתפשרת, כלומר – הבושם הזה לא ילבש אותך בחלוף הזמן. מי שתאהב אותו תיתן לו ללבוש אותה.

להשיג באינדיבידואל – קבינט דה פרפיום, שבזי 40, נווה צדק.
הבושם מגיע בגודל אחד – 100 מ״ל – 540 ש״ח.

לסיום, משהו חשוב:

יש לי מלא, מלא, מלא על מה לכתוב. אני לא תמיד מספיקה להגיע לכאן, ומודה שחוטאת בקיצורי דרך – אני מעלה המלצות וביקורות גם באינטגרם שלי וגם בעמוד הפייסבוק של סטייליסימה, כי קל לי יותר לנהל אותם מהסלולרי. כן כן, הגענו לזמנים כאלה. למי שרוצה עוד מכאן, מוזמנת לעקוב בכיף, גם בסטוריז וגם בפיד. השם הוא @hillao וכולכן מוזמנות :)

הילה אוחיון

סטייליסימה.