Thursday's List

unnamed

פעם בשנה, ממש כמו עם מרשם רופא, אני טסה ליוון, בקיץ כמובן. השנה אספתי את כל שאריות האנרגיה מהשנה הזאת ושמרתי אותן עבור איפוק מהסוג הקשה: רציתי לטוס ברגע שכל משפחות ישראל חוזרות מהחופשה עם הילדים לארץ, רגע לפני ה-1 לספטמבר המיוחל, כדי ששם יהיה שקט מופתי, זה ששם את ה-ה׳ במילה חופשה לעומת חופש נטול ה-ה׳ שהוא, בעצם, עבודה. ב-31.8 הגעתי לנתב״ג ובכיוון ההליכה לדיוטי פרי ראיתי אותם, בכיוון ההפוך, חוזרים, מרוטים, עם העגלות, המזוודות והשקיות, ונסעתי אל השקט. יוון היא ארץ מושלמת, באמת. מזג האוויר חם אבל לא מדי, יבש אבל לא שורף, השמש זורחת ביום ובערב נעים עם בריזה שאין לנו פה. המים שקופים ומחליפים צבעים, הים נקי, האוכל טעים ודומה מאוד לשלנו (יש ירקות בכל ארוחה = אני שמחה) וקצב הזמן שונה לחלוטין משלנו. כל דקה היא שעה.

A photo posted by Hilla Ohayon (@hillao) on

כך היה כשהלכתי בעקבות ההמלצה שהיתה כאן מאת נורית קוניאק, שהתארחה בסדרת אנשים, למצוא בית מרקחת שמוכר מוצרים של Apivita. דווקא באותו יום היה יום חם שהשמש קדחה בו, והירידה המפותלת למרכז העיירונת שסמוכה לריזורט אמנם היתה נעימה, אבל גם זכרתי שכל ירידה היא גם עליה, וככל שאני יורדת יותר למטה כך אצטרך גם לעלות יותר בדרך חזרה. וחם.
נכסתי לחנויות בדרך להכוונה לבית מרקחת. התשובות השתנו מחנות לחנות. האחת אמרה לי 6 דקות מכאן למטה, ואחרי 15 כאלה אחרת אמרה לי 150 מטר מכאן למטה. אלה מושגי הזמן והמרחק היווניים – יש להם הרבה זמן והרבה פנאי להכל, לא כמו אצלנו. אנחנו עסוקים בלמהר ומיד ועכשיו, ואם לא אז לא בכלל. היעד והמטרה הביאו אותי לבית המרקחת היחיד שם, בו נשארתי כמעט שעה. בתמונה מהאינסטגרם שלי כאן יש שניים מהסבונים שקניתי, והם, כמובן, בריח יסמין. כמו שנורית אמרה, לסבונים שלהם יש את היכולת לבשם את כל הבית, לא רק את הגוף והמקלחת, וזה נכון. מוצרי המותג מבוססים ברובם מחומרים טבעיים וכמובן על בסיס שמן זית, והם לא פחות מנפלאים. המלצה נהדרת.
בדיוטי פרי בחזרה היו לי כמעט שעתיים לשרוף. הוא קטן מאוד יחסית לשלנו, ומבחר המותגים מוזר. עד עכשיו אני לא מצליחה להבין איך הדיילת של לנקום היא גם הדיילת של שאנל שם, ואיך אין סיסלי אבל יש את כל הבישום של ארמאני פריבה (ליין הבישום היוקרתי של ארמאני). לאחר אינספור התלבטויות, הלכתי על גלוס ורוד שקוף של שאנל, עיפרון עיניים שחור עמיד במים של שאנל ועוד לאק בסיס חדש של שאנל, שהוא גם מאוד מלחח ציפורניים ומזין. זהו.
השקיות מזארה הום (מגיעים בסוף לארץ או לא? מה גזר הדין בנושא?) ומזארה המקומי שכבר לגמרי מכיל אופנת סתיו והסייל של הקיץ נגמר לו נדחקו אל הטרולי שלי, ושמחתי על שופינג מדוייק, ממצה, ובעיקר משמח. בקיצור, יוון. אפילו לא מספיקים להתעייף מהדרך, זה ממש פה.

***

כבר שנים שמיני-מינים של קרמים, ג׳לים, תמציות, שמנים ומה לא מגיעים אלי להתנסות, ומטרתם אחת: להעלים צלוליט. ניסיתי את כולם למרות הידיעה, שהרבה אי אפשר לעשות עם התופעה הזאת. היא מעצבנת, מטרידה, ובעיקר משאירה אותנו חסרות אונים מולה. הטיפולים הפיזיים הקוסמטיים כואבים (כן גם אותם ניסיתי) ובלי שילוב של תזונה מוקפדת למדי וספורט מאוד מסויים ואינטנסיבי, קשה מאוד לראות הקלה. ואז, ג׳רנטיק.
רוזט וייצמן, הבעלים של ג׳רנטיק ישראל, ומי שאני רצה אליה עם כל פיפס ושאלה, ענתה לי על השאלה בפעם הראשונה כך שהבנתי והסכמתי לנסות מחדש. אז ככה:
צלוליט הוא תא עור מת שצף כלפי מעלה, אל השכבות העליונות של העור. התופעה נוצרת כתוצאה מחוסר אלמנטים שונים בגוף, ובעיקר בדם, ממערכת הורמונלית לא מאוזנת, ולכן התאים האלה לא יוצאים החוצה מהגוף בדרך הטבעית ונשארים. הם ״מתלבשים״ על הרקמות ואז מתקבל המראה של עור ״קליפת תפוז״ עם שקעים שאנחנו כל כך ״אוהבות״. צלוליט יכול להופיע גם בגיל 12, ולהבדיל ממה שנהוג לחשוב, לא מדובר בשומן.

unnamed

הטיפול הג׳רנטיקי בא לי בדיוק בזמן, לפני טיסה לחופשה. שלא תבינו לא נכון, אני מתה על טיסות. הרגליים שלי, פחות. לא משנה אם זאת טיסהשל שעה או של 10 שעות, הרגליים שלי תמיד מתנפחות למימדי על, ולוקח להן כמה ימים לחזור למצב רגיל. מאוד מעצבן. לטיפול בצלוליט של ג׳רנטיק יש כמובן כמה מטרות ולא רק צלוליט, כמו הרבה מהמוצרים של המותג. בתור אחת שירשה גנטית את התופעה המקסימה של ורידים ונימים כחלחלים וסגלגלים לתפארת הרגליים שלי, שנוטים בנוסף ליופיים הרב (ממש) גם להתנפח בעת עייפות או כל תירוץ אחר, הטיפול הזה מקל מאוד ומצמצם את הנוכחות שלהם בחיי, בזכות המזון ההכרחי שיש בתכשירים שמסייע לזרימת הדם.
בקיצור, אם כבר טיפול לצלוליט, ורידים מציקות ורגליים עייפות, אז זה של ג׳רנטיק. הוא מורכב משני תכשירים: האחד תרסיס שמרססים מכפות הרגליים ועד לחלק הכי עליון של הרגליים בצדי האגן, ומעסים מלמטה למעלה. הוא מריח מקסים, נספג בקלילות (מעין מים) ומכין את העור לקרם. הקרם הוא קרם עבה יחסית שנספג בעיסוי באותו אופן – מלמטה כלפי מעלה, מכפות הרגליים עד לירכיים העליונות. כך הוא חודר לעור תוך כדי סיוע בהזרמת הדם. התוצאה נראית כבר אחרי כמה ימים – העור מהודק ומחוטב יותר, הנפיחויות נעלמות ועור התפוז המרגיז באזור הצלוליט נרגע לו. יש!
בקבוק מי גוף Lympho עולה 264 ש״ח ויישאר איתי גם אחרי שהקרם ייגמר – הכמות מטורפת. אפשר גם להשתמש בו בנפרד בערב אחרי המקלחת כשהגוף עייף וזקוק לעידוד ותמריץ לפני יציאה או סתם להתרעננות.
קרם הצלוליט VASCO ARTERA עולה 662 ש״ח ל-150 מ״ל, ומגיע בשפופרת נוחה לשימוש ולנשיאה. הוא אנטי דלקתי, מלא באנטי אוקסידנטים, והעור אוכל אותו לארוחת בוקר, צהריים וערב בתאבון רב. להשיג בג׳רנטיק, ואפשר גם להזמין טלפונית הביתה בטלפון: 03-6950004.

***
רעיון מקסים למתנה או אפילו למתנה עצמית (הסוג האהוב עלי) שקיבלתי במייל:

A photo posted by GUAPO #fashion (@guapofashion) on

סדנת תפירה ועיצוב אופנה של Guapo נראית לי כמו מתנה מושלמת למי שרוצה ללמוד את יסודות העיצוב בתחום ואפילו לצאת עם בגד או פריט לבחירתה ובעיצובה מהסדנה הזאת. הכי כיף, לא? זה גם ממש לא יקר, 290 ש״ח. מקסים לדעתי. לפרטים והרשמה:
http://www.guapo-fashion.com/

:-)

אין כמו בבית.

הילה אוחיון

סטייליסימה.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *